פסק-דין בתיק ת"א 1218-10-08

1. בפניי תביעת רשלנות מקצועית כנגד עו"ד.

2. התובע ביקש להגיש תביעה נזיקית כנגד מועצת כפר-קרע על סך 350,000 ש"ח. לצורך העניין פנה , לטענתו, אל עו"ד חאלד מסארווה בשנת 1995, אך בסמוך לאותו מועד העביר עו"ד מסארווה את הייצוג אל הנתבע.

3. לטענת התובע, בשל רשלנות הנתבע - שהתבטאה בהגשת התביעה בשיהוי של כ- 6 שנים, אי התייצבות לדיונים, אי זימון התובע למתן תצהיר, אי הגשת תצהירי עדות ראשית, אי התייצבות לישיבת הוכחות - נדחתה תביעת הנזיקין תוך חיוב התובע בהוצאות משפט בסך 12,500 ש"ח ומע"מ (וסה"כ 14,437 ש"ח), ומבלי שהנתבע יידע את התובע על האירועים לאורך ניהול תביעת הנזיקין.

4. הנתבע מכחיש את הטענה לרשלנות מקצועית.

5. לאחר שעיינתי בראיות ושמעתי את הצדדים, אני דוחה את התביעה ברובה, ומקבלת רק חלק ממנה.

6. הרשלנות היחידה שהוכיח התובע, היא בכל הנוגע להוצאות שנפסקו נגדו בסך 2,500 ש"ח ומע"מ בדיון ביום 02.05.05. הוצאות אלה נפסקו לבקשת ב"כ הצד השני, שהתייצב לדיון שנקבע לשמיעת ראיות, וזאת לאחר שלא ניתנה החלטה הדוחה את הדיון. אמנם, בכ' הנתבעים באותו הליך הסכים לדחות את הדיון , אך הנתבע התרשל במקרה זה, משלא דאג לברר האם ניתנה החלטה הדוחה את הדיון, וכל עוד לא ניתנה החלטה בעניין - היה עליו להתייצב לדיון, כשם שעשה ב"כ הצד השני.

7. לפיכך אני מחייבת את הנתבע לשלם לתובע סך של 2,500 ש"ח ומע"מ, בגין הוצאות אלה שנפסקו נגדו, ובצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום 02.05.05 ועד התשלום בפועל.

8. אך מעבר לאותה התרשלות, בגין אי התייצבות לדיון ביום 02.05.05, לא הוכיח התובע רשלנות כלשהי של הנתבע.

9. לגבי אי התייצבות הנתבע לשתי ישיבות קד"מ, הוכיח הנתבע כי לדיון ביום 06.04.03 התייצב מטעמו עו"ד דאוד השאם בשם שני הצדדים לצורך דחיית הדיון בהסכמת שני הצדדים, וכי הדיון ביום 24.06.03 נדחה גם הוא למועד אחר בהסכמת שני הצדדים ( ראה נספח 2 לתצהיר הנתבע).

10. לגבי הגשת הכנת והגשת תצהירי עדות ראשית מטעם התובע, הוכיח הנתבע כי הוא הגיש תצהירי עדות ראשית מטעם התובע ואף של עד נוסף מטעמו, וזאת לאחר קבלת ארכה מבית המשפט לצורך כך - מאחר והעד שהה באילת והתובע ביקש שהות לשבת עמו ועם עוה"ד.

11. לא מצאתי מקום להכריע בשאלה אם אי התייצבותו של הנתבע לדיון מיום 25.01.06 (בנימוק שרשם ביומנו, בטעות, מועד אחר) יש בה משום רשלנות - שכן בסופו של דבר בוטלה החלטה זו בהחלטה מאוחרת יותר מיום 08.06.06 ( נספח 10 לתצהיר הנתבע).

12. באותה החלטה, מיום 08.06.06, על ביטול דחיית התביעה, גם נקבע דיון ליום 21.09.06. הנתבע אכן  לא התייצב לדיון זה, אך הוכיח כי החלטה זו לא נמסרה לו אלא לעו"ד איאד זחאלקה ( ראה מוצג נ/1). בנסיבות אלה, בהן כלל לא זומן הנתבע לדיון מיום 21.09.06 , לא מצאתי כי התרשל באי התייצבותו לדיון זה.

13.  משלא הייתה התייצבות מטעם הנתבע לדיון מיום 21.09.06, דחה בית המשפט שוב את התביעה.

הנתבע הגיש בקשה לביטול ההחלטה מיום 21.09.06 ( נספח 11 לתצהיר הנתבע), עליה ניתנה החלטה מיום 17.01.07 ( נספח 12 לתצהיר הנתבע) הדוחה את הבקשה. משלא קיבל את ההחלטה מיום 17.01.07, שכלל לא נשלחה למשרדו (ראה מוצג נ/1), הגיש ביום 10.04.07 בקשה לקביעת דיון בבקשת הביטול ( נספח 13(1) לתצהיר הנתבע), וביום 25.09.07 הגיש בקשה נוספת ( נספח 13(2) לתצהיר הנתבע), וכך גם ביום 14.10.07 ( נספח 13(3) לתצהיר הנתבע). הנתבע לא קיבל אף החלטה על בקשותיו האמורות, משום שאלה כלל לא נשלחו למשרדו ( מוצג נ/1) ולכן התייצב ביום 03.12.07 במזכירות בית המשפט בחיפה, שם צילם את כל ההחלטות שניתנו על בקשותיו בתיק ואת מוצג נ/1 שהנו דוח אישורי המסירה של החלטות בית המשפט.

      מכאן,  שלא הייתה רשלנות בטיפול בתיק בבית משפט השלום.

     על דחיית התביעה בשנית הגיש הנתבע ביום 15.01.08 ערעור, בצירוף בקשה להארכת       

     מועד להגשתו ( נספח 16 לתצהיר הנתבע). העירעור הוגש בידיעת התובע,  ואינני מאמינה,  

     כפי שעוד יפורט להלן,  לעדות התובע שטען כי לא ידע בכלל על הגשת העירעור.

14. אני קובעת  כי הערעור לבית המשפט המחוזי, נמחק בשל התערבותו של עו"ד אברהמי, בכ' הנוכחי של התובע, אשר הסכים למחיקת הערעור ולא איפשר לבית המשפט להכריע בו לגופו. זאת, למרות סיכויי הערעור להתקבל, לאור הרישומים לפיהם לא קיבל הנתבע את ההחלטה שקבעה את הדיון ליום 21.09.06 או כל מסמך אחר מאז מרץ 2006. ראיה לכך שהנתבע פעל כראוי אני מוצאת גם בכך שבית המשפט המחוזי  גם קבע, ביום 18.05.08, כי  הערעור הוגש במועד, לאור המועד בו התקבלה ההחלטה בבקשה לביטול פסק דין אצל הנתבע ( נספח 24 לתצהיר הנתבע). מכאן, שגם בכל הנוגע לעירעור לא הייתה התרשלות מצד הנתבע.